מאירי על נזיר מ״ה ב

1 שֶׁמָּא יִתְגָּרוּ בָּהּ פִּרְחֵי כְהוּנָּה. אָמַר לוֹ: לִדְבָרֶיךָ סוֹטָה תּוֹכִיחַ, דִּכְתִיב בָּהּ ״וְהֶעֱמִידָהּ לִפְנֵי ה׳״, וְלָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יִתְגָּרוּ בָּהּ פִּרְחֵי כְהוּנָּה!

2 אָמַר לָהֶן: זוֹ כּוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת, זוֹ אֵינָהּ כּוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת.

3 מַתְנִי׳ הָיָה נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. וְאִם גִּילַּח בַּמְּדִינָה — לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּתִגְלַחַת הַטׇּהֳרָה, אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה — לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד.

4 רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּמְּדִינָה בִּלְבַד.

5 גְּמָ׳ נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הָרוֹטֶב וְנוֹתֵן עַל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ, וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד שֶׁל שְׁלָמִים. וְאִם שִׁילַּח תַּחַת הַדּוּד שֶׁל חַטָּאת וְאָשָׁם — יָצָא. אָשָׁם בְּנָזִיר טָהוֹר מִי אִיכָּא? אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: וְאִם נָזִיר טָמֵא מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד שֶׁל אָשָׁם — יָצָא.

6 מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים״, מִזִּבְחוֹ יְהֵא תַּחְתָּיו.

7 וְאִם שִׁילַּח תַּחַת הַדּוּד שֶׁל חַטָּאת — יָצָא. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״זֶבַח״, לְרַבּוֹת אֶת הַחַטָּאת וְאָשָׁם. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְהַאי ״זֶבַח״ מֵרוֹטֶב! אִם כֵּן לֵימָא קְרָא ״מֵרוֹטֶב הַשְּׁלָמִים״, מַאי ״זֶבַח״ — שְׁמַע מִינַּהּ לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם.

8 וְאֵימָא כּוּלָּהּ לְחַטָּאת וְאָשָׁם הוּא דַּאֲתָא! אִם כֵּן, לֵימָא ״שְׁלָמִים וְזֶבַח״, מַאי ״זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ — שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

9 תָּנוּ רַבָּנַן: הַכֹּל הָיוּ מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִטָּמֵא שֶׁגִּילַּח בִּמְדִינָה, מִפְּנֵי שֶׁשְּׂעָרוֹ נִקְבָּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טְהוֹרִים כָּאן וְכָאן — הָיוּ מְשַׁלְּחִין. טְמֵאִים כָּאן וְכָאן — לֹא הָיוּ מְשַׁלְּחִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַכֹּל לֹא הָיוּ מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִן טָהוֹר שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה כְּמִצְוָתוֹ.

10 מַתְנִי׳ הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן. הַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל, וְחַלָּה מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, וּרְקִיק מַצָּה אַחַת, וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר, וּמְנִיפָן, וְאַחַר כָּךְ הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים.